"ואהבת" – אמנות שצומחת מתוך החורבות
בין שרידי המכוניות השרופות, במקום שבו הזמן עצר מלכת, מילה אחת מתרוממת מעל הברזל החשוף: "ואהבת".
*
תום שמואלי, אמן ברזל, ניצב מול השברים, מול העדויות החרוכות למה שהתרחש. הברזל, שהיה פעם תנועה, חיים, משפחות, הפך לדומם.
אך מתוך הדממה, מתוך האפר, הוא בוחר להקים לתחייה מסר עתיק, נצחי וחזק מכל הרס: "ואהבת לרעך כמוך".
חלודה מספרת סיפור
כמו הברזל במכוניות ההרוסות שנותרו חשופות לזמן, כך גם המתכת ביצירותיו של תום עוברת תהליך החלדה טבעי.
הזמן חורט בה סימנים, משאיר את חותמו. אבל כאן, בתוך היצירה, הקורוזיה אינה מסמלת אובדן – אלא לידה מחדש.
*
האמנות כעדות, כמפגש, כהבטחה
כל יצירה היא פיסה מהסיפור. מתכת כבדה שנחתכת בעדינות, שורדת, נושאת את המסר העתיק, שבימים האלו נדמה חיוני מתמיד.
"ואהבת לרעך כמוך". תמיד היה שם. עכשיו, יותר מתמיד, צריך להיות קרוב.
*
על היצירה
כל יצירה בסדרה נושאת את עקבות הזמן – ברזל חשוף, חלודה טבעית, עדות חיה לכך שהעבר והעתיד נשזרים זה בזה.
שלושה גדלים לבחירה * עשויה ברזל וחלודה * ניתן להניח או לתלות
*
ואהבת
יש רגעים שאין להם מילים, רק נוכחות.
"ואהבת" לא מבקשת להסביר, לא מנסה להגדיר – היא פשוט שם.
שקטה. חשופה. חקוקה בברזל.
תזכורת חיה לכוח שבנו – לראות את השבר, ולבחור ליצור אהבה.